בשלב זה עלינו להרחיק את הילד מהסכנה אשר התרחשה, במקרה זה – מהים. יש להוציא את הילד מהמים ולהשכיב אותו רחוק מספיק ממיקום הגלים, כדי שגלים לא יגיעו לאזור ההחייאה ויפריעו לנו. בו זמנית, ראוי להזעיק עזרה רפואית מקצועית, אם משליחת עובר אורח על סוכת המציל או חיוג לאחד מגורמי הבטיחות כגון המשטרה (100), מגן דוד אדום (101) או איחוד ההצלה (2112).

עלינו לוודא כי חלל הפה של הילד ריק מאוכל או צעצועים שעלולים להיבלע במהלך הפרכוס. אם למשל, פיו מלא באוכל שזה עתה אכל, עלינו להוציאו כדי שלא יסכן את נתיב האוויר שלו. ויגרום לחנק. מכיוון שבזמן הפרכוס יכול הילד לנעול את לסתותיו, מומלץ לנסות לסלק את הגוף הזר באמצעות חפץ דומם.

עלינו לבדוק את נשימותיו של המטופל באמצעות הסכלות ותחושה. על כן, עלינו להניח את אוזננו על פיו, לחפש אחר קולות נשימה או השתעלות ממנו, וניסיון להרגיש את הבל פיו על עור פנינו. מומלץ תוך כדי ביצוע ההאזנה להביט מגובה פניו של המטופל על בית החזה שלו ולחפש אחר עליות אשר יעידו על נשימה. במידה ולא זיהינו שום אותות לנשימה של המטופל, עלינו לעבור לשלב הבא.

מציאת הדופק בילדים ובייחוד בתינוקות הוא עניין לא פשוט, ועל פי כלל המדדים שאספנו עד כה, אשר כללו חוסר הכרה וחוסר נשימה, נוכל לקבוע כי עלינו לבצע פעולות החייאה מידיות במטופל. על כן, עלינו להתמקם בצדו של המטופל ולהתחיל בביצוע פעולות החייאה.