first-aid-stopping-bleeding_thumb-1-732x549.jpg

טכניקות לעצירת דימומים - מאמר חובה להורים בנושא החייאת תינוקות וילדים

ממה מורכב נוזל הדם? מה הן הסכנות הטמונות בדימום מתמשך וכיצד ניתן לעצור אותו בתינוקות וילדים?

הדם הוא נוזל גוף ששייך למערכת חיונית בשם, המערכת הקרדיווסקולרית. תפקידה הוא לספק לרקמות הגוף חומרים חיוניים לתפקודם (חמצן, גלוקוז ועוד) ולפנות מהם חומרי פסולת (פחמן דו חמצני, אוראה ועוד). המערכת מורכבת מהלב, כלי הדם, והדם עצמו. הלב פועל כמין משאבה, ותפקידו להזרים את הנוזל דרך כלי הדם. החומרים שהזכרנו קודם, מומסים בדם, והוא אחראי לשנע אותם בגוף על פי הצורך– אל הרקמה וממנה.

כדי להבטיח תפקוד תקין של המערכת, כל אחד ממרכיביה צריך לפעול כשורה. כאשר אחד ממרכיבי המערכת כושל, נוכל לזהות זאת באמצעות סימנים ברורים - ירידה במצב ההכרה, קוצר נשימה, דופק מואץ, לחץ דם נמוך, חיוורון והזעה.

דימום הוא דוגמא לכשל במערכת הקרדיווסקולרית. במצב זה קיימת פגיעה בדפנות הכלים ודם יוצא מתוכם. הגוף ינסה למנוע את איבוד הדם על ידי הפעלת מנגנון ביוכימי שיביא ליצירת קריש דם, אשר ימנע את המשך הדימום. במקביל הוא ינסה לפצות על איבוד הדם על ידי האצת קצב הלב, הגברת קצב הנשימה וכיווץ קוטר כלי הדם.

ישנם מקרים בהם אין לגוף יכולת להתמודד עם הדימום ולעצור אותו ללא סיוע חיצוני. במקרה שכזה אנו, כמגישי עזרה ראשונה, צריכים לסייע. עצירת דימומים היא מיומנות בסיסית וניתן לבצע אותה בקלות עד הגעת מד"א או פינוי לבית החולים.

עצירת דימום חשובה גם במבוגרים, אך מקבלת משנה תוקף אצל אוכלוסיית הילדים והתינוקות. הסיבה לכך טמונה בעובדה שנפח הדם שלהם קטן מזה של מבוגרים, ואיבוד דם שיחשב מינורי אצל מבוגרים, עשוי להיות משמעותי מאוד אצל ילדים ותינוקות.
אם נצלול למספרים: לאדם מבוגר יש 4.5-5.6 ליטר דם בגוף לערך, בעוד שלתינוק בן יומו יש 330 מל"ל דם בערך (כמות השווה לנפח המשקה בפחית קולה!)
bandage.jpg
"טכניקת "לחץ עקיף

כשמה כן היא- נרצה להפעיל לחץ ישירות על מקום הדימום באמצעות בד סופג, סטרילי ככל שניתן, העומד לרשותנו בסיטואציה. לדוגמא: חולצה, מגבת או טטרה. הלחץ שנוצר יגרום לסגירת הפתח בכלי הפצוע וימנע את המשך הדימום. בנוסף, הדם ש"עומד" בתוך הכלי, ולא ממשיך לזרום החוצה מתוך כלי הדם- ייקרש. הקריש שיבנה במקום ישמש כמעין פקק אשר יעצור את הדימום.

את הלחץ נרצה להפעיל למשך פרק זמן של כמה דקות מבלי להרפות. זאת כדי לתת את הזמן הדרוש לתהליך הקרישה ליצור קריש. לאחר מכן, אם ניתן, נרצה לחבוש את המקום כדי להשאיר לחץ מתמשך על אזור הדימום עד להערכה בבית החולים.

improvised-tqt-leg.png
"טכניקת "לחץ ישיר

שיטה זו יכולה לשמש אותנו אם כשלנו בעצירת הדימום באמצעות "לחץ עקיף".

שיטה נפוצה לביצוע "לחץ ישיר" הוא חסם עורקים. בשיטה זו אנו משמשים כדי לעצור דימום באחת הגפיים. במסגרתה מנסים ליצור לחץ טבעתי סביב הגפה המדממת, מספר סנטימטרים מעל מקום הדימום. אותו לחץ נועד בשביל לגבור על הלחץ שבתוך כלי הדם, לחסום את זרימת הדם למקום הדימום ובכך ממש "לסגור את הברז" לנקודת הדימום. ניתן להשתמש במוצרים שנמכרים כחסמי עורקים, (למשל, חסם עורקים מגומי) או לאלתר בעזרת בד ועצם ארוך, דק וקשיח (למשל, מקל).

* שלבי הנחת חסם העורקים המאולתר מופיעים בהמשך.

החיסרון בחסם עורקים הוא שאנו מפסיקים את זרימת הדם לגפה מהנקודה שבה הפעלנו את הלחץ ואילך. הדבר עשוי לגרום לנמק אם החסם לא יוסר תוך 4-6 שעות לערך מרגע הנחתו. לכן, נעדיף לעצור דימום באמצעות "לחץ ישיר" כשניתן.

במקרים ספציפיים מאוד, בהם הדימום הוא באזורים שלא ניתן יהיה להניח חסם עורקים (לדוגמא: דימום במיקום גבוה בגפה כמו בית שחי), ניתן להשתמש בשיטה אחרת שנקראת "נקודת לחיצה". בשיטה זו נרצה ללחוץ על העורק המוביל דם למקום הדימום כנגד העצם הסמוכה אליו. זאת על מנת להפסיק את זרימת הדם למקום ובכך להפסיק את הדימום. שיטה זו דורשת הפעלת כוח רב וכן מיומנות רבה, ולכן נשתמש בה רק כאשר אין אלטרנטיבה אחרת. בנוסף, היא יכולה לשמש אותנו כפתרון זמני עד לסיום הנחת חסם עורקים.

שלבים בהנחת חסם עורקים מאולתר:

נקשור בחוזקה בד סביב הגפה מספר סנטימטרים מעל מקום הדימום.

נניח מעל הקשר את המקל ונבצע קשר גם מעליו.

נסובב את המקל שבין הקשרים על מנת להדק את הבד סביב הגפה ולהגביר את הלחץ.

נמשיך לסובב את העצם הקשיח עד שהדימום ייפסק.

נקבע את המקל אל הרגל בכדי שהלחץ שיצרנו לא ישתחרר.

המאמר נכתב ע"י ירין עזר- מדריך ב"משחק ילדים" ופרמדיק במרכז לרפואה דחופה במרכז הרפואי "שמיר".