התקף אלרגיה בתינוקות וילדים- מאמר חובה להורים בנושא החייאת תינוקות וילדים
כיצד נגרם התקף אלרגיה חריף ומה הן הסכנות הטמונות בו? כיצד נדע לזהות אותו וכיצד עלינו לפעול?
לפני שנבין זאת נכיר שתי מערכות בגופינו אשר היכרות איתן חיונית להבנה.
מערכת הנשימה
מערכת הנשימה אחראית על קליטת חמצן מהאוויר אותו אנו נושמים, ופליטת פחמן דו חמצני דרך האוויר אותו אנו נושפים. הדרך שהאוויר עושה מתחילה בפה או באף, ממשיכה דרך קנה הנשימה, משם דרך צינורות מסועפים, אשר נקראים "סמפונות", ומסתיימת בתוך חללים בריאה. אותם חללים נקראים "נאדיות" והם עטופים ברשת כלי דם. בין האוויר שבנאדיות ובין הדם שבכלי הדם, מתבצע שחלוף גזים. חמצן עובר מהאוויר שבנאדיות אל תוך מחזור הדם, ופחמן דו חמצני עובר מהדם אל האוויר שבנאדיות. אותו אוויר ננשף, וביחד איתו הפחמן הדו חמצני.
מערכת הלב וכלי הדם
מערכת זו מורכבת מהלב, כלי הדם והדם. תפקיד המערכת הוא להוביל אל כל הרקמות בגוף חומרים חיוניים לקיומם, כגון: חמצן וגלוקוז, ולפנות מהם חומרי פסולת, כגון: פחמן דו חמצני ואוריאה. הלב הוא מעין משאבה שדוחפת את הדם בתוך כלי הדם. הגעה של הדם, בו מומסים אותם חומרים חיוניים, לכל אחד מתאי הגוף מאפשרת תקפוד תקין שלהם.
פגיעה בכל אחד מאיברי המערכת, תוביל לכשל במערכת ותפקוד לקוי שלה.
תהליך האלרגיה
ראשית, חשוב להבין שהתהליך האלרגי הוא תגובתיות יתר לא תקינה של מערכת החיסון לחומר תמים אשר לא באמת מהווה סכנה.
כאשר אדם נחשף לחומר אשר הוא אלרגי אליו, המערכת החיסונית בגופו תזהה את מולקולת החומר, הנקראת "אנטיגן", ותתייחס אליו כגורם מזיק ומסוכן. בהתאם לכך היא תפעל כדי למנוע את המשך החשיפה לאותו אנטיגן, וכדי להיפטר ממה שכבר הצליח לחדור אל הגוף. החשיפה יכולה להיות על ידי נשימה, אכילה, שתיה או חשיפה עורית.
על מנת לנסות ולהילחם באנטיגן, הגוף יפריש חומרים רבים, שתפקידם של חלק מהם הוא להרחיב את כלי הדם. הדבר עלול להוביל להופעת פריחה אופיינית בצבע אדמדם על פני האור, גרד ובצקות. אנו נראה גם פעילות מוגברת של מערכות מסויימות בגוף- פעילות יתר של מערכת העיכול. בנוסף, גם הפרשה מוגברת של דמעות ונזלת.
למה זה מסוכן?
התקף אלרגי חריף נקרא "התקף אנפילקטי" והוא מסוכן משתי סיבות עיקריות. ראשית, הבצקות שנוצרות עשויות להיווצר באזור דרכי הנשימה והסימפונות ובכך לחסום את נתיב האוויר ולגרום לחנק ולפגיעה בשחלוף הגזים בריאה. בנוסף, הרחבת כלי הדם עלולה להוביל לירידה משמעותית בלחץ הדם של המטופל, דבר בעל השלכות קריטיות על תפקוד שאר מערכות הגוף ובעיקר המוח.
כיצד נזהה התקף אנפילקטי?
בהתקף שחומרתו קלה אנו עשויים להבחין בחולשה, סימנים אדומים על העור (אורטיקריה), נזלת ודמעות, דפיקות לב מואצות, כאבי בטן ובחילות.
התקפים קשים עשויים לכלול שינוי במצב ההכרה, קוצר נשימה משמעותי, בצקות בחלל הפה ודרכי האוויר, הפרשות מרובות, שינוי בקול/צרידות, הקאות, שלשולים, דופק מואץ, חיוורון, הזעה ובצקות.
מה ניתן לעשות במקרה של התקף אלרגיה?
בתור התחלה יש "להרחיק מגורם מסכן" ולמנוע את המשך החשיפה לגורם להתקף האלרגי. לדוגמא: אדם שאלרגי לבוטנים ונחשף אליהם, נרחיק אותו מהם ונורה לו לפלוט את התכולה שבפיו. בהמשך, נקרא לעזרה כדי שבעלי מקצוע- חובשים ופרמדיקים יטפלו באדם ויפנו אותו לבית החולים. עד להגעה שלהם ניתן להזריק למטופל מזרק "אפיפן". זהו מזרק אשר מצוי בחזקת אנשים בעלי אלרגיה כלשהי. תכולת המזרק היא אדרנלין, הוא מכווץ את קוטר כלי הדם ועוזר למנוע את התהליכים שמתרחשים בהתקף אלרגיה עליהם דיברנו. בעת הצורך, בזמן ההמתנה לעזרה, ניתן להיעזר בפרוטוקול החייאה אשר למדנו להשתמש בו במהלך הסדנה.
המשך הטיפול בבית החולים
הטיפול באמבולנס במהלך הפינוי, ובבית החולים עשוי לכלול מתן חמצן, מתן תרופות באינהלציה על מנת להרחיב את הסמפונות המכווצים, מתן תרופות אשר מצרות כלי דם ומונעות את המשך התפתחות הבצקות ואיבוד תוכן הדם. כמו כן, מתן תרופות אשר מונעות התקף נוסף והנשמה בעת הצורך.
המאמר נכתב ע"י ירין עזר- מדריך ב"משחק ילדים" ופרמדיק במרכז לרפואה דחופה במרכז הרפואי "שמיר".